#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. 1 כיצד היו שמחים בשמחת בית השואבה, ומה היו שרים?	"חסידים ואנשי מעשה אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו, בעלי תשובה אומרים אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו.<p dir=""rtl"">אמרו עליו על הלל שהיה שמח בשמחת בית השואבה היה אומר אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן, [הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי, אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך אם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שנאמר &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך&quot;].</p><p dir=""rtl"">רשב&quot;ג היה נוטל ח' אבוקות וזורק אחת ונוטל אחת, וכשהוא משתחוה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף, וזה הוא קידה.</p><p dir=""rtl"">תניא אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו [אלא נמנמו אכתפא דהדדי] בשעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. </p>"	סוכה נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג. 2 חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד?<p dir=""rtl"">ומאי מעלה עשירית שתוקעים בה בשאיבת המים?</p>"	"בשעה שכרה השיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא שאל דוד האם מותר לכתוב שם על חרס ולזרקו לתהום, א&quot;ל אחיתופל שמותר ק&quot;ו מלעשות שלום בין איש לאשתו, וזרקו החרס עם השם וירד התהום שש עשרה אלף אמות ואמר דוד ט&quot;ו שיר המעלות והעלה התהום ט&quot;ו אלף אמות [ש&quot;מ עובי הקרקע אלף אמות, ומה שמוצאים מים בפחות מכן הוא מסולמא דפרת].<p dir=""rtl"">הסתפק ר' ירמיה האם מעלה עשירית מלמעלה או מלמטה ולא נפשט.</p>"	סוכה נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: 1 'הגיעו לשער היוצא מזרח הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה.... ואנו....	"הם היו פניהם קדמה ומשתחוים לשמש ואחוריהם אל היכל ה' והיו פורעים עצמן ומתריזים כלפי מטה.<p dir=""rtl"">ואנו לי-ה משתחוים ועיננו לי-ה מיחלות [ואין לומר כפשטות המשנה אנו לי-ה ולי-ה עיננו שזה כאומר שמע שמע, שהוא כאומר מודים מודים]</p>"	סוכה נג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג: 2 'אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה' כמאן? ומהו מקורו ושל החולקים עליו?<p dir=""rtl"">כמאן אזלא הא דאמר רב כהנא אין בין תקיעה לתקיעה ולא כלום?</p>"	"מתניתין רבנן שמחשיבים תקיעה תרועה ותקיעה לשלוש, אבל ר' יהודה מחשיב הכל לאחד.<p dir=""rtl"">ר&quot;י דורש &quot;ותקעתם תרועה&quot; וחכמים דורשים מכאן לפשוטה לפניה ולאחריה. טעמם של חכמים מדמצינו &quot;בהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו&quot; ולא אמר רחמנא לעשות חצי מצוה, ור&quot;י סובר שזה לסימן בעלמא, אבל חכמים אומרים אף שזה סימן רחמנא שויה מצוה.</p><p dir=""rtl"">מה דאמר רב כהנא זה כר&quot;י, וקמ&quot;ל שלא אמר זה כרבנן ולאפוקי מר' יוחנן שאמר שמע ט' תקיעות בט' שעות יצא, שאם כן לא היה לו לומר 'ולא כלום'.</p>"	סוכה נג:		
